פורסט גאמפ 2.0

האמת היא שהגעתי לסרט 'כאן ועכשיו' עם לא מעט ציפיות. בפרסום המוקדם אמרו שיש כאן איחוד מחדש של יוצרי הסרט הקלאסי והכה-אמריקאי 'פורסט גאמפ'. ואני בתמימותי הרבה ציפיתי למעין 'פורסט גאמפ 2'.

טוב אז זה לא היה 'פורסט גאמפ 2'

ולמעשה זה היה בעיני סרט די מבולבל ולא מהוקצע.

בראש ובראשונה נראה כי יוצרי הסרט שכחו או לא הפנימו את העקרונות האריסטוטליים הבסיסיים לכתיבת מחזה וכנובע מכך גם לכתיבת תסריט.

אריסטו מדבר על שלושת האחדויות המפורסמות - אחדות המקום אחדות הזמן ואחדות העלילה. וכאן בסרט הנ"ל יש לנו רק את אחדות המקום.

הסרט עוסק במוסד הכל כך אמריקאי הוא מוסד המשפחה ומנסה לעקוב אחרי כמה סיפורים משפחתיים ומשפחה קשורה תמיד למילה בית.

הסרט מספר לנו על בית אחד באמריקה שבו חיו כמה משפחות שונות מאז הזמן של בנג'מין פרנקלין.

ועוד יותר מכך הוא מוסיף עוד אפיזודה הזויה ומיותרת לחלוטין של חיים בקרחת היער שעליה עומד הבית בעידן פריהיסטורי כלשהו.

הסרט מנסה לספר לנו את סיפורן של כמה משפחות שונות ולמעשה מצליח לספר לנו באופן ברור רק את סיפורה של משפחה וחצי, משפחתו של טום הנקס ועוד חצי סיפור על משפחתו של הטייס.

בבחינת, 'תפסת מרובה לא תפסת'...

עדיף בהחלט להצמד לעקרונות האריסטוטליים הברורים והחד משמעיים. מאדר לשחק משחקים לא ברורים עם תסריט לא ברור ולא ממוקד

בסופו של דבר למרות השמות הנוצצים הסרט די מאכזב.